היום צוין בבית ספרנו יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
ביום זה עצרנו כולנו לרגע של התבוננות, זיכרון וכבוד, לזכר ששת המיליונים שנספו בשואה ולגבורתם של אלה שעמדו מול מציאות בלתי נתפסת. במסגרת היום התקיימו טקסים ופעילויות חינוכיות, אשר אפשרו לתלמידים להעמיק בהבנת האירועים, לשמוע עדויות, ולדון במשמעות הזיכרון לדורות הבאים.
אנו מאמינים כי חובתנו החינוכית היא לא רק לזכור, אלא גם ללמוד, לשאול, ולהפוך את הזיכרון לערכים של סובלנות, כבוד האדם ואחריות חברתית.
יהי זכר הנספים ברוך. 🕯️
דבריה של רימונה בנדיבה, מנהלת החטיבה, לתלמידי וצוות בית הספר
תלמידות ותלמידים יקרים, צוות חינוכי,
אנו עומדים כאן היום ביום שבו הזמן כאילו עצר מלכת.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה השנה הוא אחר.
שלוש השנים האחרונות, והחודשים האחרונים בפרט, לימדו אותנו שהמילים "לעולם לא עוד" הן אינן רק הבטחה היסטורית, אלא ציווי יומיומי.
הזיכרון של שורדי השואה והמציאות שלנו היום התמזגו לכדי תובנה אחת חדה: הגבורה של ימי הזוועות לפני 81 שנים היא אותה רוח גבורה שפועמת בלב הלוחמים והאזרחים שלנו כיום.
במהלך השבועות האחרונים וברגעים אלה ממש מדינת ישראל נלחמת על קיומה, על שלומם של אזרחיה, וכך, בהמשך ישיר לקריאת ההגדה- "והיא שעמדה לאבותינו ולנו"- אנחנו זוכרים שלמרות שיש מי שרוצה לכלותינו, העם שלנו והמדינה שלנו, יעמדו מולו בגאווה ובגבורה, במקצועיות ובאומץ רב.
בשלוש השנים האחרונות ידע הבית שלנו, המדינה שלנו, טלטלות חברתיות עמוקות.
חווינו קיטוב ומשברים פנימיים שגרמו לרבים מאיתנו לתהות על עמידות היסודות שלנו, אך ברגע האמת, מול מתקפה אכזרית התגלתה שוב העוצמה האמיתית שלנו- הערבות ההדדית.
גילינו אותה מחדש במלוא תפארתה. אותה רוח שגרמה לאנשים לסכן את חייהם עבור אחרים בגטו, או במחנה ההשמדה, התגלתה בנו, בחברה הישראלית, בעם היהודי שפתח את ליבו בהתנדבות, בקהילות שחיבקו את המפונים, בחיילים ובכוחות הביטחון שיצאו לקרב כתף אל כתף.
למדנו שוב שהערך של "יש לנו ארץ אחת" הפך מסיסמה למציאות חיים- כי אין לנו ארץ אחרת. המדינה הזו זקוקה לאהבה שלנו ולסובלנות שלנו זה כלפי זה, לא פחות משהיא זקוקה להגנה על גבולותיה.
מתוך הזיכרון של ששת המיליונים, ומתוך השכול הצורב של ימינו, אני מביטה בכם, דור העתיד, ורואה את היכולת. היכולת לקום מההריסות, לבנות ולהיבנות מחדש.
אנו בוחרים בתקווה, אנו בוחרים לראות את הזולת ולהאמין בצדקת הדרך. כוחנו אינו טמון בכך שכולנו חושבים אותו דבר, אלא בכך שכולנו מוכנים לעמול יחד למען הבית המשותף.
ביום זה אנו מבטיחים לשורדים: אנחנו נמשיך לבנות את מה שהתחלתם! אנחנו נשמור על הערבות ההדדית כחומה בצורה! ננצור את זכר קורבנות השואה ואת זכר הנופלים ונבטיח כי לא יהיו לשווא.
יהי זכר ששת המיליונים ברוך, ויהי זכר הגבורה והתקומה חקוק על ליבנו לעד.
בשורות טובות ויום זיכרון משמעותי.
