דבריה של מנהלת בית הספר, רימונה בנדיבה בטקס יום הזיכרון הלאומי לאירועי שבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל תשפ"ו
צוות שרת יקר, תלמידים יקרים,
אתמול חזרנו לביה"ס לאחר חופשת כיפור- סוכות ושמחת תורה.
חופשה של שבועיים שהיתה שונה מכל חופשה שהיתה לנו עד היום.
יצאנו לחופשת החגים כשאנחנו יודעים שבסופה, בשמחת תורה, נציין שנתיים למלחמת "חרבות ברזל", 751 ימים של מלחמה, של חטופים חיים וחללים.
כל כך הרבה השתנה מאז.
המלחמה הקשה הזו שהתחילה בשמחת תורה הסתיימה בשמחת תורה.
חג זה הוא אחד המועדים המיוחדים ביותר בלוח השנה העברי והשנה יש לו משמעות עמוקה, סוף סוף אנחנו סוגרים מעגל. המלחמה נגמרה, החטופים החיים חזרו לחיק משפחותיהם, כולנו תפילה שכל החטופים החללים יוחזרו לארץ ויזכו לקבורה ראויה.
התקווה שהחזקנו בלב כל כך הרבה זמן הגיעה ואין מרגש מזה.
הלב נפתח והעין דומעת מהתרגשות.
הפעם שמחת תורה חתמה לא רק את חגי תשרי אלא גם תקופה ארוכה וכואבת בחיי העם שלנו.
תקופה של חוסר ודאות, של פחד אבל גם של תקווה עיקשת ובלתי מתפשרת במהלכה גילו אזרחי ישראל אצילות נפש, ערבות הדדית ואחיזה בחיים.
סגירת המעגל לא מוחקת את הכאב על חיילים ואזרחים שחירפו את נפשם למען קדושת הארץ והגנה על תושביה, עלינו. כאב המשפחות השכולות המחכות להחזרת החטופים החללים ימשיך ללוות אותנו עד שהאחרון בהם יחזור אלינו.
השנה, סיום חגי תשרי מזמין אותנו לנשום מחדש, להרים את הראש ולהיזכר שמותר לנו לשמוח.
לפי המסורת, שמחת תורה תמיד מגיעה אחרי ימים של חשבון נפש, צום ותפילה. זהו חג המזכיר לנו כי גם אחרי תקופות של חושך, אפשר ואולי אפילו חובה, לשוב ולבחור באור.
שמחת תורה הוא גם חג של מעגלים, סיום קריאת התורה ומיד התחלתה מחדש עם ספר "בראשית".
תפיסת עולם שלמה יש בטקס הזה- החיים אינם קו ישר, אלא מעגל מתמשך, של סיום והתחלה, של למידה והתחדשות.
כשאנחנו מביטים על חיינו כמעגל, אנו לומדים להחזיק קושי מבלי להישבר ממנו, להבין שגם כשפרק מסתיים, החיים מזמינים אותנו להמשיך לצעוד, להתקדם.
זה אולי הלקח העמוק ביותר של התקופה האחרונה: היכולת לשוב ולחיות, לשוב ולאהוב, היא עצמה מעשה אמיץ של אמונה.
היום נברך על סיום המלחמה וחזרתם של החטופים החיים והחללים לארצם, למולדתם ולמשפחותיהם.
נרכין ראש ונצדיע בליבנו ל915 חיילי צה"ל שנפלו בעת מילוי תפקיד חייהם, שבזכותם אנחנו כאן- חיים, מקווים ואפילו שמחים.
